משפחת אניילי
חברת פיאט, משפחת אניילי ומועדון הכדורגל יובנטוס היו מאז ומתמיד קשורים יחדיו מכל בחינה שהיא - תדמיתית, כלכלית, משפחתית. מאז תחילת שנות ה-2000 עברו המשפחה, החברה והמועדון טלטלות קשות רבות שהביאו את כולן מהפסגה לתחתית. עכשיו הגיע הזמן של הדור החדש להצעיד את שתי האימפריות לעבר עתיד טוב יותר.
"מה שטוב למשפחת אניילי טוב לפיאט, ומה שטוב לפיאט טוב לאיטליה"
זאת הייתה הגישה של ג'יאני אניילי, הבעלים של פיאט שהביאה אותו עד למעמד הלא רשמי של נסיך איטליה, שהרי מחוסרת משפחת מלוכה היא. כסמל הקפיטליזם האיטלקי, הדמות החשובה ביותר בתעשייה באיטליה בחצי המאה האחרונה הצעיד ה"אדווקטו" (עורך הדין) ג'יאני אניילי את פיאט קדימה יד ביד עם ממשלת איטליה כשהחברה נהנית מהטבות מס וחוקים מיוחדים שנחקקו בפרלמנט האיטלקי רק בגללה ולטובתה - עד כדי כך הייתה עוצמתו של האיש גדולה.
"איטליה מתחלקת לשני חלקים - אלו שאוהבים את יובנטוס ואלו השונאים אותה"
מועדון הכדורגל יובנטוס נרכש על ידי מייסד פיאט אדוארדו אניילי ב-1923.מאז, צעד המועדון עם האניילים להצלחות חסרות תקדים שהפכו אותו למועדון המעוטר ביותר באיטליה עם בסיס האוהדים הגדול ביותר במדינה, עם הכוח הפוליטי הגדול ביותר ועם הכוכבים האיטלקיים הגדולים ביותר בהרכבו במשך שנים רבות.
ככל שהצליחה יותר פיאט כך הצליח יותר מועדון הכדורגל השחור-לבן שאמנם קבע כמה שיאי סכומי העברות על כמו שחקנים כמו איאן ראש לדוגמא אך תמיד היה מאוזן ומחושב כלכלית, בדיוק כמו חברה פרטית מצליחה - בדיוק כמו פיאט.
"פיאט היא גאוותה של כל איטליה, בדיוק כמו הוותיקן או הקולוסאום"
בסוף שנות ה-70 חוללה פיאט היסטוריה כלכלית. לאור הרצון של האניילים לצמצם את כוח העבודה האדיר במפעלי החברה בטורינו פצחו ארגוני העובדים בהפגנות והשביתו את המפעלים של ענקית הרכב. ואז התרחשה ההיסטוריה. עובדי הצווארון הלבן של פיאט החליטו לצאת להפגנת הענק שנקראה לימים "הפגנת ה-40,000" בדרישה לחזור לעבודה, אחרי כמה ימים של מאבק איתנים הארגונים נכנעו וכך למעשה הפכה פיאט לכוח גדול יותר מכל ארגון עובדים שהוא, כך הפכה פיאט לחברה שבכוחה להשפיע על החלטות ממשלתיות ולהפוך לחברה הגדולה והחשובה בארץ המגף.
ניהולו המסוגנן של אניילי הביא את פיאט למצב שבו היא רוכשת חברות ממשלתיות יוקרתיות כמו "אלפא רומאו" (שבכלל הייתה אמורה להימכר ל"פורד" האמריקאית אבל ג'יאני זרק מילה) ומתמודדת על מכרזים כמו בניית מנועים למעבורות החלל של נאס"א, עסקה שנפלה משום שהיה איזה אחד מפוקפק עם כמות מניות מכובדת בפיאט של אניילי אז - מועמר קדאפי שמו.
אגב, בעקבות הפסד העסקה הזאת החליט ג'יאני שהגיע הזמן לקנות את חלקו של קדאפי בפיאט, הוא קפץ לבנק, עמד בתור שעה וחצי ולווה מהפקידה כמיליארד דולר תמימים לצורך מימון העסקה. עכשיו בואו תראו איך עושים כסף מבית היוצר של קדאפי: כשקנה את חלקו בפיאט שילם הלובי בעל הטעם האופנתי טעון השיפור כ-540 מיליון דולר, אניילי קנה את חלקו ב-3.1 מיליארד דולר - עכשיו הוא יכול לנסוע לקלאב בטורקיה כל שנה.
"יובנטוס היא כמו דרקון בעל שבעה ראשים, אתה חותך אחד מהם ואחר מיד צומח במקומו, אנחנו אף פעם לא מוותרים ויכולת ההתאוששות שלנו מדהימה"
ב-1985 חוללה יובנטוס היסטוריה משלה המצדיקה את הציטוט הזה של ג'ובאני טראפטוני. הקבוצה הייתה למועדון הראשון בעולם שזכה בכל הגביעים והטורנירים הלאומיים והבין-לאומיים (כל התחרויות האירופאיות הרשמיות, כל התארים האיטלקיים והגביע הבין-יבשתי) והפכה והלכה למעשה למועדון הגדול ביותר באיטליה, והפעם - באופן רשמי.
באותן השנים נהג נשיא הכבוד של יובנטוס ג'יאני אניילי להתקשר לנשיא יובנטוס דאז ג'ימפיירו בוניפרטי בכל יום בשעה 6 בבוקר כדי לדון על מצב המועדון (התרנגולות האיטלקיות מקרקרות מוקדם כנראה).
כל יום, מכל מקום, לא משנה מה עשה.
"החלק הקשה ביותר אצל חברות בעלות שליטה משפחתית הוא העברת השרביט לדור הבא"
שנות ה-2000 המוקדמות הביאו על משפחת אניילי המכובדת וענקית הרכב פיאט טרגדיות קשות מנשוא, שימו לב... זה לא הולך להיות יפה:
אדוארדו - בנו המתבודד של ג'יאני אניילי, נשיא הכבוד האגדי של יובנטוס ופיאט - התאבד על ידי צניחה חופשית מגשר בטורינו ושבר את ליבו של אביו שראה בבנו וביחסיו איתו את הכישלון הגדול של חייו (למה? הבן פנה למיסטיקה במקום להתעסק בגודל המנוע ומספר הבוכנות של המשפחתית החדשה). ג'יאני עצמו נפטר ממחלת סרטן הערמונית ב-2003 ואחיו אומברטו אניילי שירש את מקומו בראש החברה לקה אף הוא במחלת הסרטן הקטלנית והמשפחתית ונכנע לה בשנת 2004.
באותו הזמן חוותה חברת פיאט של האניילים את המפלה הקשה ביותר בהיסטוריה שלה כשלמעשה כשלה בלהתמודד עם כניסת מטבע היורו ומגמות הגלובליזציה האירופאיות שהשפיעו לפתע גם על איטליה ולא פסחו על שוק המכוניות, פיאט נמצאה צעדים בודדים מהכרזה על פשיטת רגל ומכירתה לבנקים שונים באיטליה.
כדי להשאיר את החברה הגוועת בידי המשפחה התמנה ג'ון אלקן בן ה-29 בלבד, בנה של מרגריטה אניילי בתו של ג'יאני, לסגן נשיא פיאט והחל להרים את החברה המיושנת על הרגליים. אותו ג'ון אלקן היה חבר במועצת המנהלים הבכירה של פיאט החל מגיל 22 אז התרחשה טרגדיה נוספת במשפחת אניילי הקשורה למחלה בעלת שם החיה בעלת הצבטות - בשנת 1997 נפטר ממחלת סרטן נדירה חבר משפחה אחר בגיל 33 בלבד - ג'ובאנינו אניילי בנו של אומברטו, שיועד לרשת את ניהול החברה מג'יאני המזדקן. אותו ג'ובאנינו לא היה כדורגלן ברזילאי צעיר ומבטיח אלא ההבטחה הניהולית של הדור הבא של משפחת אניילי.
רוצים דוגמא? כשרק הגיע לפיאט נתן לו ג'יאני לנהל את חטיבת הקטנועים, את יכולתו אפשר להגדיר כך - מכירים וספה? אז זה הוא. בשנת 2007 הוצגה ה"פיאט צ'ינקווצ'נטו" שאותה עזר למתג לאפו אלקן - אחיו הבוגר והסורר של ג'ון שחיבתו לחומרים ממכרים רבים (ורצוי יחדיו) ידועה לכל. טקס מרהיב ועצום מימדים שלא נראה כדוגמתו בעבר היווה לא רק את הצגתה של המכונית החדשה אלא גם את הצגתה מחדש של פיאט ככוח משמעותי בעולם הרכב כשהמנייה של יצרן הרכב האיטלקי קופצת ב-600% מאז שנת 2004, כך למעשה הוציא ג'ון אלקן הנצר למשפחת אניילי, את פיאט לדרך חדשה.
"אחרי שכמעט התייאשת מללחוץ על המשחה וכבר לא מצפה לכלום, הדבק יוצא לפתע מהפתח"
בשנת 2005 פקדה את מועדון הכדורגל יובנטוס - הבייבי של משפחת אניילי - טרגדיה משלו: פרשת הקאלצ'יופולי בזכות לוצ'יאנו מוג'י, שכנראה לא שמע מספיק למחקרים שטענו שהדיבור בסלולארי מזיק, פרשה שלקחה את המועדון שנים אחורה במונחים כלכליים ולתהום נשיה שאף פעם לא נפל לתוכה, תהום צחיחה ויבשה, תהום כעורת מגרשים ובעלת קבוצות עלומות שם - הסריה ב'.
כוכבים גדולים כגון זאמברוטה, קנאברו, טוראם, ויירה, אמרסון וכמובן זלאטן איברהימוביץ' נמכרו בסכומים מגוחכים, הפסדים פיננסיים עצומים נרשמו כתוצאה מההדחה מליגת האלופות, שני הסקודטו של קאפלו נלקחו (לפחות מבחינת התאחדות הכדורגל האיטלקית), ירידה לליגה השנייה הוחלטה ואות קלון בעולם הכדורגל העולמי היווה את הסנוקרת האחרונה שנשלחה לפנים של המתאגרף בשחור לבן.
השנה מתחילה יובנטוס את עונתה השנייה בליגה הראשונה עם דם מקומי חדש כגון פאולו דה צ'ליה, קלאודיו מארקיזיו וסבסטיאן ג'יובינקו. האם ההנהלה החדשה והכוכבים הצעירים הם הג'ון אלקן והפיאט 500 של יובנטוס?
"אנחנו חברה קפיטליסטית מעל לכל, כולם יודעים זאת - מראשון המנהלים ועד לאחרון המנקים"
כך הצליחו במשפחת אניילי להביא את פיאט לגדולתה, הם ניצלו הזדמנויות ולא טמנו ידם בצלחת גם בעת מלחמת העולם השנייה כשייצרו מטוסים, ג'יפים וכלי מלחמה אחרים. לאחר המלחמה כשהתעורר הצורך בכלי חקלאות שונים כדי לעבד את האדמות חרוכות הדם של אירופה ניצלה פיאט את ההזדמנות שוב וייצרה טרקטורים, זורעים אוטומטיים וכלי שדה אחרים שכותב שורות אלה אינו מכיר. נקודה מעניינת היא שנותנת החסות של יובנטוס העונה "ניו הולנד" היא למעשה דור ההמשך של אותה חטיבה ותיקה. "ניו הולנד" היא חלק מחברה ההולנדית CNH Global שהיא, תופתעו לגלות, חלק מקבוצת פיאט.
האניילים תמיד אהבו איזון כלכלי ולא חסכו באמצעים כדי להשיג אותו, גם תוך כדי ביקורת עזה, אך מעשים אלה למעשה הפכו את פיאט לגדולה כל כך וגרמו לה לצמוח. את אותה מדיניות כלכלית הנחילו האניילים ליובנטוס. למרות שיכלו להזרים למועדון כספים רבים שאפו הם שיובנטוס תצדיק את ההשקעה בה על ידי הישגים - תחילה ספורטיביים נטו ואחר כך גם כלכליים כשהכדורגל התחיל לפרוח גם במגזר הפיננסי באמצע שנות ה-80.
יובנטוס היא למעשה "סוסיאטה פר אציוני" - חברה בעלת מניות משותפות החל משנת 1967 ומשנת 2001 היא מונפקת בבורסה האיטלקית. מניותיה מתחלקות כך: 60% של משפחת אניילי דרך חברת בת של פיאט, 7.5% של "ההשקעה הזרה הערבית הלובית" - שם נרדף יפה למיודענו מועמר קדאפי שמופיע כאן בגלגולו השני ועוד כ - 32.5% של שאר היובנטינים בעלי הממון ברחבי העולם.
בישיבת המנהלים האחרונה הוכרז על הפסד בומבסטי של כ - 25 מיליון יורו כתוצאה מהשנה האחרונה, אי ההשתתפות בליגת האלופות במשך שנתיים בהחלט נתנה את אותותיה ושוב הפגינה כמה חשוב המפעל מספר אחד ביבשת לקבוצות הגדולות.
במהלך הקיץ תהינו כולנו למה חלון ההעברות נראה כך, למה הוצאו "רק" בסביבות ה-40-45 מיליון יורו על רכש (כולל סיסוקו שהגיע בינואר). שאלות שלא ניתנה להן תשובה קונקרטית, שאלות שהשאירו אותנו בערפל ערפילי ומסריח במיוחד.
דבר ידוע בעולם העסקים הוא שכשחברה מודיעה על הפסד צפוי - ירדו מניותיה מיד. אולי בשל סיבה זו לא פצו פיהם חברי ההנהלה, אולי זוהי הסיבה שלא יכלו להסביר לאוהדי יובנטוס את המצב הכלכלי של המועדון לאמיתה, לא יכלו להסביר מדוע חלון ההעברות הקיצי, שכל כך ציפינו לו, הניב בעיקר אכזבה. אולי ההנהלה שאפה פשוט לא לגרור מפלה כלכלית נוספת.
אם זוהי אכן הסיבה אפשר להסיק שההנהלה מתמודדת עם המצב בשיטה "אניילית" מסורתית - שומרים על איזון כמה שאפשר, אותה שיטה שהעלתה את פיאט ואת משפחת אניילי למעמד מלכותי באיטליה, אותה שיטה שאותה מנצל כיום ג'ון אלקן הניו יורקי-איטלקי הצעיר כדי להרים את פיאט מהקרשים ולמתג אותה שוב במעצמת רכב עולמית.
האם קובולי ג'יגלי, בלאן, סקו הידוע לשמצה, ראניירי, ג'יובינקו, מארקיזיו ודה צ'ליה יעשו את אותו הדבר?
רק הזמן יעיד.